אורי ישראל
סקר גרטנר (ספטמבר 2026, 161 מנהלי ביקורת ראשיים בארגונים גדולים): 93% מהם כבר עובדים עם AI, אבל רק 15% הגדירו מקרי שימוש מסודרים. כמחצית מתארים שימוש אישי ואד-הוק.
עודכן: ספטמבר 2026
אורי ישראל, ארכיטקט טכנולוגי. 15+ שנות ניסיון בבניית מערכות טכנולוגיות לבעלי עסקים. גרטנר פרסמה בשבוע שעבר סקר בקרב 161 מנהלי ביקורת ראשיים בארגונים גדולים. 93% מהם כבר עובדים עם AI. ורק 15% בנו לזה תהליך מסודר. הכתבה הזו על מה שהמספר הזה אומר דווקא לעסק קטן, כזה שאין לו מחלקת ביקורת, אין לו ועדת היגוי, ואין לו מנהל ביקורת ראשי.
בקצרה
- סקר גרטנר שפורסם ב-10.9.2026, בקרב 161 מנהלי ביקורת ראשיים: 93% מדווחים על שימוש כלשהו ב-AI.
- רק 15% ממחלקות הביקורת הטמיעו מקרי שימוש מוגדרים ומסודרים. כמחצית מהנשאלים מתארים שימוש אישי ואד-הוק בכלי אחד או יותר.
- 60% בלי אסטרטגיית AI פורמלית. בפירוט: ל-38% יש אסטרטגיה, 39% באמצע בנייה שלה, ול-23% אין בכלל.
- 54% עוד לא התחילו למדוד החזר על ההשקעה בכלים האלה.
- שקט זה הכוח החדש. מי שסוגר תהליך אחד מקצה לקצה מקדים ארגון שלם שעובד אד-הוק.
הסיפור הקלאסי שאני שומע מבעלי עסקים נשמע ככה: "בחברות הגדולות בטח כבר סידרו את זה. יש להן תקציב, יש להן מחלקה, יש להן אנשים שזה כל התפקיד שלהם. אני עם חמישה עובדים מפגר אחריהן בשנתיים." זו הנחה הגיונית. הסקר הזה של גרטנר אומר משהו אחר.
לפי הודעת גרטנר מ-10 בספטמבר 2026, שמבוססת על סקר של 161 מנהלי ביקורת ראשיים שנערך במאי 2026, 93% ממחלקות הביקורת מדווחות על שימוש כלשהו ב-AI. זה כמעט כולם. מדובר בפונקציה מקצועית, בארגונים גדולים, עם תקציבים ועם אנשי מקצוע במשרה מלאה. אז לכאורה הנה ההוכחה שהגדולים מקדימים.
סייג אחד לפני שממשיכים, כי הוא חשוב: גרטנר עצמה מגדירה את איסוף הנתונים כסקר שנערך בוובינר, לא כמחקר מדגם מייצג. זה אומר שהנשאלים הם אנשים שממילא הגיעו לוובינר בנושא, וסביר שהם מתעניינים בתחום יותר מהממוצע. אם כבר, ההטיה הזו מושכת את המספרים למעלה, מה שהופך את מה שמופיע בהמשך לחריף יותר, לא פחות.
📄 המקורות הרשמיים
93% משתמשים. 15% בנו תהליך
הנה המספר שעצר אותי: רק 15% ממחלקות הביקורת הטמיעו מקרי שימוש מוגדרים ומסודרים. גרטנר כותבת שכמחצית מהנשאלים מתארים שימוש אישי ואד-הוק בכלי אחד או יותר. כלומר האנשים משתמשים, זה קורה, אבל זה קורה כל אחד לחוד ובלי שמישהו כתב את זה בשום מקום.
ומעליו מספר שני שסוגר את התמונה: 60% ממחלקות הביקורת בלי אסטרטגיית AI פורמלית. בפירוט המדויק, ל-38% מהמנהלים יש אסטרטגיה, 39% נמצאים באמצע הבנייה שלה, ול-23% אין בכלל. שימו לב לקבוצת האמצע. 39% תקועים בשלב "אנחנו עובדים על זה". זה הרבה אנשים שכותבים מסמך במקום להפעיל תהליך.
ויש שם עוד נתון, שלדעתי הוא הכי מביך מבין השלושה: 54% עוד לא התחילו למדוד החזר על ההשקעה. יותר מחצי מהמחלקות משתמשות בכלי, משלמות עליו, ולא יודעות להגיד אם הוא החזיר משהו. מדוד, לא משוער, זה הכלל שאני עובד לפיו. כאן זה פשוט לא קיים.
מה זה "אד-הוק" בפועל
אד-הוק זו מילה מנומסת למצב הבא. מישהי בצוות גילתה שאפשר לבקש מ-AI לסכם לה מסמך. היא עושה את זה כל יום שני. היא לא סיפרה לאף אחד, כי זה נשמע לה מובן מאליו. הבחור לידה פותר בדיוק את אותה בעיה בדרך אחרת, קצת פחות טובה, וגם הוא לא סיפר. אף אחד לא כתב איך עושים את זה. אם היא יוצאת לחופשה, היכולת הזאת יוצאת איתה.
וזה בדיוק ההבדל בין שימוש לבין ארכיטקטורה. שימוש תלוי באדם שנמצא בחדר. תהליך עובד גם כשהוא לא. אעיד בתור אחד שמחבר מערכות לא מעט זמן: ההבדל הזה הוא לא ניואנס, הוא כל ההבדל בין חיסכון של עשר דקות לבין עסק שרץ בלעדיכם.
ג'יימס בורק, אנליסט בגרטנר בתחום הסיכונים והביקורת, מנסח את זה בהודעה בצורה זהירה: לדבריו, אימוץ ה-AI רחב בצוותי הביקורת, אבל היעדר אסטרטגיה פורמלית אומר שרוב המחלקות לא ממצות את הפוטנציאל של הטכנולוגיות האלה. הוא מדבר על ארגוני ענק. הקושי שהוא מתאר מוכר לכל מי שמנהל עסק.
העסק צריך לעבוד בשבילך.
קבוצת וואטסאפ שקטה לבעלי עסקים. המקום ללמוד איך לבנות מערכות חכמות ולשלב AI ואוטומציה שינהלו את השגרה במקומך. אפס חפירות, נטו ערך.
לכניסה לקבוצה השקטהמה זה אומר לעסק עם חמישה עובדים
עכשיו לחלק שבאמת חשוב לכם, ואני חושב שהוא ההפך הגמור ממה שמצפים.
אם מחלקה מקצועית שלמה, בארגון עם תקציב, עם ממשל תאגידי, ועם אנשים שמקבלים משכורת על לסדר תהליכים, נמצאת בשיעור של 15% תהליך מסודר, אז הפער בינכם לבינה קטן בהרבה ממה שנדמה לכם. הם לא נמצאים שנתיים לפניכם. רובם עומדים באותו מקום כמוכם, רק עם יותר פגישות.
ויש לכם יתרון אחד שלהם אין, וכדאי להגיד אותו בפה מלא: אתם לא צריכים לשכנע אף אחד. אצלכם ההחלטה לוקחת שיחה אחת. אצלם היא לוקחת רבעון, ועדה, ומסמך שאף אחד לא יקרא. 39% מהם תקועים בדיוק שם, באמצע כתיבת אסטרטגיה. עסק קטן שמחליט ביום ראשון ומתחיל לבנות ביום שני מדלג על כל השלב הזה.
הסיכון שלכם שונה משלהם. אצלם הסיכון הוא ביורוקרטיה. אצלכם הסיכון הוא להישאר לנצח באד-הוק, כי אין מי שיגיד עצור, וכי כשעובדים לבד קשה לראות שהשיטה הפרטית שלכם היא לא תהליך. שני הצדדים נכשלים באותו מקום, פשוט מסיבות הפוכות.
רגע לפני שממשיכים
5 שאלות, בלי הרשמה. תקבלו שרטוט של העסק לפני ואחרי, וכמה העבודה החוזרת עולה לכם היום בשקלים.
איך יוצאים מאד-הוק בלי אסטרטגיה בת 40 עמודים
אני לא חושב שעסק קטן צריך אסטרטגיית AI. באמת שלא. מסמך אסטרטגיה הוא מה שארגון גדול מייצר כדי שיהיה לו מה להראות בדירקטוריון. מה שעסק קטן צריך זה תהליך אחד שעובד, ואחריו עוד אחד. הנה הסדר שאני ממליץ עליו:
1. תבחרו משימה אחת שחוזרת כל שבוע. לא את הכי מורכבת, את הכי חוזרת. מענה לפניות, הצעת מחיר, סיכום שיחה, תיאום. אם היא לא קורית לפחות פעם בשבוע, היא לא מועמדת טובה.
2. תכתבו איך היא נעשית היום, בעשר שורות. זה נשמע מיותר וזה השלב שאנשים מדלגים עליו. בלי זה אתם הופכים בלגן לאוטומטי ומקבלים בלגן מהיר יותר.
3. תעבירו אותה לתהליך שרץ בלי שתזכרו להפעיל אותו. זה ההבדל בין כלי לבין עובד דיגיטלי. כלי מחכה שתפתחו אותו. עובד דיגיטלי עובד כשאתם בפגישה.
4. תמדדו דבר אחד. כמה זמן זה לקח קודם, כמה זה לוקח עכשיו. זהו. אם 54% ממחלקות הביקורת בארגונים גדולים לא מודדות, מדידה פשוטה אצלכם היא כבר יתרון.
5. רק אז תוסיפו את התהליך הבא. תהליך אחד סגור שווה יותר מחמישה חצי-פתוחים. גם אם זה מרגיש איטי.
הסדר הזה הוא בדיוק מה שלוח הזמנים להטמעת AI מתאר, ואם אתם מתלבטים במה להתחיל, רשימת התהליכים הראשונים תחסוך לכם את ההתלבטות.
איך אני ניגש לזה
אני מודה שבמערכת שאני מפעיל בעצמי הייתי בדיוק במצב שגרטנר מתארת, ולא לזמן קצר. היו לי כמה תהליכים אוטומטיים שעבדו יפה, כל אחד נבנה בנפרד, וכולם רצו בערך באותה שעה. בשלב מסוים חלק מהם נפלו בשקט. גיליתי את זה רק כשחיפשתי קבצים שלא נוצרו. הפתרון לא היה טכנולוגיה חכמה יותר, הוא היה לפרוס אותם נכון לאורך היום ולהוסיף התראה כשמשהו לא רץ. שיעור צנוע, אבל הוא נשאר איתי.
מאז אני מתייחס לשאלה "מי ידע שזה נפל" כחלק מהבנייה, לא כתוספת. וזו בדיוק השאלה שאף אחד לא שואל כשעובדים אד-הוק, כי כשהכול יושב בראש של אדם אחד, אין מה שיישבר בגלוי. זה פשוט מפסיק לקרות, ואף אחד לא שם לב.
אם יש משהו אחד שהייתי לוקח מהסקר הזה, זה שהפער האמיתי בשוק היום הוא לא בין מי שמשתמש ב-AI לבין מי שלא. זה כבר לא מבדיל בין אף אחד, 93% שם. הפער הוא בין מי שיש לו תהליך לבין מי שיש לו הרגל. ארכיטקטורה קודם. כלים אחר כך.
בקיצור
גרטנר סקרה 161 מנהלי ביקורת ראשיים בארגונים גדולים ומצאה ש-93% כבר עובדים עם AI, אבל רק 15% הטמיעו מקרי שימוש מסודרים, 60% בלי אסטרטגיה פורמלית, ו-54% עוד לא מדדו החזר. כלומר גם מחלקות מקצועיות עם תקציב תקועות באד-הוק. לעסק קטן זו לא סיבה להירגע, זו סיבה לזוז: אין לכם ועדה לשכנע, ותהליך אחד סגור מקצה לקצה מקדים אתכם מול ארגון שעדיין כותב מסמך. שקט זה הכוח החדש.
אתם באד-הוק או בתהליך?
בדקו איפה העסק שלכם עומד מול אותם 15% שבנו תהליך מסודר. בניתי מדד חינמי: 10 שאלות, ציון מוכנות אישי, ומפת דרכים מותאמת לעסק שלכם.
חינם · בלי הרשמה · דקה וחצי
רוצים לסגור תהליך אחד מקצה לקצה? בואו נדבר
שאלות נפוצות
מה מצאה גרטנר בסקר על AI במחלקות ביקורת?
93% מ-161 מנהלי ביקורת ראשיים מדווחים על שימוש ב-AI, אבל 60% בלי אסטרטגיה פורמלית, רק 15% עם מקרי שימוש מסודרים, ו-54% עוד לא מדדו החזר.
עסק קטן מפגר אחרי הארגונים הגדולים?
פחות ממה שנדמה. גם שם רוב השימוש אישי ואד-הוק. עסק קטן מחליט בשיחה אחת, במקום רבעון של ועדות.
מה ההבדל בין אד-הוק לתהליך?
אד-הוק תלוי באדם שנמצא בחדר, ונעלם איתו. תהליך כתוב, חוזר, רץ בלעדיכם, ואפשר למדוד אותו.
צריך אסטרטגיית AI כתובה?
לעסק קטן, לרוב לא. תהליך אחד שעובד ונמדד שווה יותר ממסמך. 39% מהמנהלים בסקר תקועים באמצע כתיבת אסטרטגיה.
איך מודדים החזר על AI?
כמה זמן המשימה לקחה קודם, כמה היא לוקחת עכשיו. זה הכול. 54% מהמחלקות בארגונים הגדולים עוד לא עשו אפילו את זה.
רוצים לראות את זה על העסק שלכם?
5 שאלות, ואתם מקבלים שרטוט של איך העסק עובד היום, כמה העבודה החוזרת עולה לכם בחודש, ואיך נראית שיחה שהעובד הדיגיטלי מנהל עם לקוח שלכם בענף שלכם.
אורי ישראל בונה ארכיטקטורות עסקיות מבוססות AI לבעלי עסקים בישראל. למידע נוסף: oriisrael.co.il
מאמרים נוספים בנושא:
העסק צריך לעבוד בשבילך.
קבוצת וואטסאפ שקטה לבעלי עסקים. המקום ללמוד איך לבנות מערכות חכמות ולשלב AI ואוטומציה שינהלו את השגרה במקומך. אפס חפירות, נטו ערך.
לכניסה לקבוצה השקטה
